חברות כח אדם – הפסיכולוגיה שמאחורי
נכתב בתאריך: 14/08/12 , עודכן בתאריך:14/10/23
בעידן הקפיטליסטי של ימינו, חיפוש עבודה הוא לא רק עניין מקצועי אלא עניין פסיכולוגי, כיצד פסיכולוגיה וחיפוש עבודה מתחברים
בסרט company menשעלה ב-2010 לאקרנים, מופיעים דמויות מסוגים שונים (בן אפלק, וכריס קופר) שנאלצים לצאת אל שוק העבודה אחרי מספר שנים בהן הם עבדו בחברת גדולה ומבטיחה. ההבדלים בגישות בין שניהם (אפלק, בחור צעיר, בעל ביטחון עצמי רב עם תואר במינהל עסקים, לעומת קופר עובד מבוגר ומנוסה שלא יודע לעשות שום דבר מלבד מה שעשה קודם לכן) הובילה אותם לשני מקומות שונים לגמרי ובעיקר גרמה להם להבין, שחיפוש עבודה טומן בחובו אלמנטים פסיכולוגים ולא עוסקים בשאלה, במה אתה מוכשר או איזה תואר יש לך.
הטענה הרווחת היא ששוק העבודה התחרותי אומנם מוציא מאיתנו את הטוב ביותר אך הצד השני של המטבע הוא לחץ וחרדה מפני פיטורים לאלו שנמצאים בשוק וחשש להישאר מחוץ אליו לאלו שעדיין לא מצאו את מיקומם.
הקשר בין פסיכולוגיה לחיפוש עבודה
כפי שכולנו יודעים, המאבק על מקום עבודה לא רק שהוא מתקיים בין עובדים רבים על מעט מקומות אלא שהוא מאבק שניתן לתאר אותו "מאבק של שני סיבובים" קרי, כדי למצוא עבודה עליך להרשים בכתיבת קורות חיים (שמחד לא מאפשרים להרשים באמת ומאידך כל מנהל משאבי אנוש יודע שהם מלאים בהגזמה), ובמידה ועברנו את שלב הסינון הזה, עלינו להרשים בשלב השני, שלב הראיון. עכשיו תחשבו שאת השלבים האלה עוברים שוב ושוב במקומות שונים, בסיטואציות שונות, הרי שאין פלא שאל תוך המשוואה נכנסים נתונים פסיכולוגים של ביטחון עצמי, פחד, לחץ, ועוד.
כדי להבין את השינוי במצב זה לעומת המצב שהיה בעבר, הרי שבעבר (וגם כיום במקרים ספציפיים) האדם נולד אל תוך המקצוע שלו, שכן המקצוע עבר בירושה או שמקום העבודה שלו הובטח בהיותו בן למשפחה מסוימת. פעם גם כל עניין התחרות על מקום עבודה לא היה שכיח, שכן הדרישה היתה רבה יותר (בנוסף, בעבר פחות אנשים נטלו חלק בשוק העבודה). כיום כפי שאפשר להבין המצב שונה.
כיצד ייעוץ מקצועי יכול לעזור לנו
גם חברות השמה, גם המעסיקים וגם העובדים מצאו לכך פתרון מעניין, אותו פתרון רק מכיוונים שונים. הכוונה. בעוד חברות השמה ומעסיקים משתמשים בפסיכולוגים תעסוקתיים או במכוני ייעוץ לצורך מציאת עובדים, שאישיותם יתאימו לאופי החברה ולדרישות שלה, הרי שלא מעט עובדים (בעיקר כאלה המכנים את עצמם "בין עבודות") משתמשים בשירותים של יועצים מקצועיים או מאמנים אישיים שיעזרו להם גם להתכונן לראיונות עבודה וגם להתמיד בעבודה שלהם.
כיצד הוא פועל ולמה כדי לנו להיעזר בו
עבודתו של פסיכולוג תעסוקתי או מאמן שונה מהותית שכן שניהם מגיעים ממקומות שונים (בתיאוריה, בפרקטיקה וכן בלקוחות אותם הם משרתים).
פסיכולוג תעסוקתי נפגש עם המועמד לעבודה, לפגישה בת שעה-שעתיים, במהלכה הוא מנהל עמו שיחה בה עולים נושאים כמו עברו, שאיפותיו, ערכיו, מזגו, ועוד. המטרה היא לתהות על קנקנו של המועמד ולהציג ניתוח שלו. חשוב לציין שהפגישה נעשית מרצון אך האם המועמד מסרב לכך, מקום העבודה יכול להחליט שלא להעסיק אותו. מכוני ייעוץ והכוונה הולכים לכיון של מבחני מיון לעבודה ומשחקי תפקידים (מבחני חשיבה, מדידה, היגיון ומשחקים קבוצתיים) ומקדישים פחות זמן לשיחות.
יועץ מקצועי או מאמן עובדים עם המועמד יותר על התמודדות עם פחדיו במטרה לעזור לו להתגבר עליהם כדי להגיע מוכן לראיון עבודה. העבודה מתבצעת דרך משחקי תפקידים והצבת מטרות בהן המועמד צריך לעמוד. יועץ מקצועי גם עוזר למועמד למצוא עבודה מתאימה, בעזרת ניתוח כישוריו, ניסיונו ועברו.
לרוב הקהל שיגיע אל יועץ מקצועי או מאמן יתחלק לשלושה, אנשים שפוטרו ממקום עבודתם ומתקשים למצוא את עצמם בשוק מסיבות אישיות, אנשים מבוגרים שהוצאו לפנסיה מוקדמת או פוטרו ויש להם קושי למצוא מקום עבודה חדשה בגלל גילם, הקבוצה השלישית היא של מועמדים ממגזרים חלשים שמופנים אל יעוץ מקצועי במטרה להשתלב במקום עבודה ולשמור עליו.
שוק העבודה מתמודד זה שנים עם החלפת כח עבודה ותיק בכח עבודה זול. הדבר גורם לכך שמבוגרים נפלטים משוק העבודה ונאלצים לברוא את עצמם מחדש בעוד שהצעירים חרדים שמא בקרוב יגיע יומם להיפלט.